#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רח. עובד כוכבים דקאזיל חבית מיניה ומיניה לבור, בחמתו מותר בשתיה ושלא בחמתו אסור. מדוע? 	"התוס' (ד""ה התם) פירשו בשיטת רש""י שמגע עובד כוכבים שלא בכוונה ע""י דבר אחר אסור בשתיה, ובחמתו מותר לפי שלא היה אוחזו בידו אלא סמוך לבור זורקה וזריקה אינה אוסרת ביין נסך, ומ""מ שלא בחמתו אסור כיון שהוא סמוך החמירו ביין דלמא נגע. [ושיטת התוס' התבארה לעיל נז,א (ד""ה ה""ג) ובדף נט,ב (ד""ה מהו) שבשעה שהחבית נופלת לבור עדיין העובד כוכבים נוגע בה ודוחפה לשם, ובחמתו מותר משום דהוי מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ע""י דבר אחר[ <sup>קיא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיא.  ו הר""ן ג""כ כתב בשם התוס' שלא זרק את החבית אלא שנגע ע""י החבית ביין, אלא שפירש שחבי ת כיון שאינה ניטלת מפני כובדה אע""ג דנגע בה ביין לאו מגע איקרי אלא כחו וכחו שלא בכוונה לא גזרו בו רבנן, אבל שלא בכוונה הו""ל כוחו בכוונה ואוסר בשתיה. ולדברי ר""ת שאומר שכל מגע ע""י דבר אחר אינו אלא כחו וכן לדברי המתיר מגעו ע""י דבר אחר שלא בכוונה אין צריך לחלק בין חבית לדבר אחר שכולן מגעו ע""י דבר אחר שלא בכוונת מגע מותר בשתיה.</span>"	עבודה זרה סא. ותוס'		
